טרוולסט

התרגשנו מאוד לקראת הטיסה לטימישוארה ברומניה. סוף סוף חופשה זוגית בחו"ל לאחר 16 שנה.

חוברת השיווק מיריד התיירות נראתה מבטיחה, ואנו ציפינו לעיר מעוררת השתאות. עיר שנעים להסתובב בה, מטופחת, עם ארכיטקטורה אירופית מרהיבה.

השתאות או התפעמות, זה הרגש שאני מחפשת בטיולים. בערים אירופיות רבות אני חווה את זה. בריגה למשל, אני יכולה להסתובב שעות ברחובות, ולא לשבוע ממבני האר-נובו היפים.

אז כן, אני מחפשת יופי אורבני. שיעמום ארכיטקטוני יש לי בשכונה, תודה רבה.

הילדים הופקדו אצל חמותי, עם ייסורי המצפון המתבקשים. הצלחתי להרגיע אותם רק עם המחשבה שאנחנו יוצאים לבדיקת שטח לפני טיול משפחתי לרומניה.

כבר ביציאה משדה התעופה החלו להתגנב לליבנו חששות. ראינו מבנים מוזנחים, וגם צידי הדרכים נראו מדאיגים. פה ושם נראו בתים יפים, אך הם בלטו כמו "שן צחורה בפה מלא שיניים שחורות", איבחן רופא השיניים הפרטי שלי.

אולי זה רק אנחנו? אחרי הכל, הטיול שערכנו באוקטובר בהולנד העלה את ציפיותינו למושג "עיר אירופית".

"טוב, נגיע למרכז העיר והכל יהיה בסדר", עודדנו זה את זו.

שאלנו את נהג המונית כמה פעמים אם אכן הגענו למרכז העיר, כי זה ממש לא נראה כך.

הנחנו את המזוודות בדירת הבוקינג שלנו, ויצאנו להשיג סים מקומי, ואוכל.

מיד הרגשנו כאילו חזרנו בזמן לסוף שנות ה-70.

המדרכות השבורות, המבנים הישנים, דוכן עיתונים כמו של פעם.

 

הרגשות נאבקו זה בזה: נוסטלגיה לעומת אכזבה מתעוררת, אך גם תקווה שאנו רק בתחילת הטיול, והמבנים המרכזיים יהיו מדהימים.

"אתה רואה?", אמרתי לבעלי, "ככה נראתה עיר ממוצעת בילדות שלי. לא כל יום יש לנו הזדמנות לנסוע אחרונה בזמן".

מזג האוויר היה נהדר: חם, ואור שמש רך ומזמין לצילום. כשהגענו לכיכר הניצחון וגילינו את יריד הפסחא ודוכני הקורטוש הרבים, ממש עלצנו.

 

אין כמו פחמימות לניחום תיירים רעבים. לפחות כאן לא נצטרך לרדוף אחר הקורטוש האהוב כמו בבודפשט.

אחרי ארוחת צהריים מצוינת הצטרפנו לרומנים בכיכר, התיישבנו על ספסל, וזללנו קורטוש.

התחלנו לטייל לכיוון הקתדרלה האורתוקסית המרהיבה. מבט בוחן יותר במבנים שסביב הכיכר גילה את מצבם החמור: הזנחה שמקלקלת את ההנאה מיופיים הארכיטקטוני.

 

וכאן לפתע נקטע הרצף של מבני האר-נובו לטובת מבנה סטלינסטי מכוער. נתקפנו בהלם ויזואלי של ממש.

מי אחראי על זה?! תהיתי, והתחלתי להשתעשע במחשבות על עונשי מאסר נגד אדריכלים, הפוגעים כך בנפשם של תיירים ותושבים.

כמה שהמראות האלה מנוגדים לקתדרלה האורתודוקסית, הסמוכה להם!

גם בכיכר ליברטי המצב לא יותר טוב. המבנה הזה יכול להיות מרהיב לאחר שיחזור.

מבט לרחובות הסמוכים לכיכר ליברטי ..

 

 

לפי חוברת השיווק, בית הכנסת שבמרכז העיר נמצא בהליכי שיפוץ. אני באמת מקווה כך כי הוא מרהיב ביופיו, ואסור שיישאר במצבו המוזנח הנוכחי.

מלאי תקווה הגענו לטירת האוניאדה (Huniade Castle), המבנה העתיק בטימשוארה, שנבנה בשנים 1307-1315.

אם היינו בודקים מראש בחוברת התיירות היינו יודעים שהטירה בשיפוץ, ואולי חוסכים את הדרך אליה. שום תנועה לא נראתה בסביבת הטירה. המבנה המרשים הזה נראה נטוש.

זה היה מאוד מאכזב לראות מבנה כה עתיק השרוי בהזנחה כזאת. אבל אולי לקראת 2021, השנה שבה תוכר טימישוארה כעיר התרבות, הוא ייפתח חלקית לציבור.

המשכנו לשוטט בעיר וראינו עוד הרבה מבנים מוזנחים. בשלב הזה כבר לא ציפינו ליותר. כנראה שזה המצב בעיר וזהו.

ולפתע גילינו מול הבתים הללו מבנה יפהפה ומשופץ. תראו כמה יפים הבניינים יכולים להיות!

 

בהחלט מגיע לו מבט מקרוב:

החלטנו לא לצפות לעוד מבנים כאלה, כדי לא להתאכזב. אבל מדי פעם נקטע רצף ההזנחה כשהבחנו בבניין משופץ. שמחנו לגלות את המבנים האלה, כי אולי הם מעידים על כך שהעירייה מתכננת שיפוץ מאסיבי בעיר.

הנה מבנה סמוך למוזיאון המהפיכה:

 

ועוד כמה בניינים שנקרו על דרכנו:

אז כן, פה ושם יש בתי משופצים יפים, אבל המראה הכללי של העיר קודר ומוזנח.

 

 

ההזנחה הקשה ניכרת לא רק בחוצות העיר, אלא גם במבני ציבור, כמו מוזיאון המהפיכה, שכל כך ציפינו לו. אם לא ידעתם, אז בטימישוארה החל המרד בשלטון הקומוניסטי הרומני.

היה עצוב לראות שהמוזיאון שוכן בבניין הזקוק נואשות לשיפוץ, והתצוגה מתחננת ליד מקצועית.

 

 

אנשים הקריבו את חייהם עבור הדמוקרטיה, והם ראויים להנצחה מכבדת.

ובכל זאת, כדאי מאוד לבקר במוזיאון ולו בגלל שלל הצילומים האיכותיים שם, המחזירים אותך באחת לאותם ימים הרי גורל. התקשיתי להיפרד מהם, וקניתי חוברת עם כמה מהמובחרים שבהם.

אני אחסוך לכם את המראה המאכזב של איזור Iosefin, השופע במבנים יפים, הזקוקים לשיפוץ.

מהו המקום שאהבנו ביותר בטימישוארה? כיכר אונירי (כיכר האחדות).

זוהי הכיכר היפה והמרשימה בעיר. אם אתם רוצים לחוש התפעמות בטימישוארה, תסתפקו בכיכר הזאת ובקתדרלה האורתודוקסית.

יש לי נטייה להתאהב בבניינים יפים, אז גם כאן זה קרה לי. תכירו. קוראים לו Bruck House.

נכון שאני לא צריכה להסביר למה הוא יפה?

 

מקור תמונת הבניין לפני השיפוץ מכאן.

רק חבל שפרנסי העיר מחשיכים את הכיכר היפה הזאת בלילה. בערב הראשון הגענו אליה לחפש ארוחת ערב, והיא נראתה מאוד לא נעימה לשוטטות.

 

וגם כאן מישהו החליט לקלקל את אחד המבנים היפים בכיכר.

 

לסיכום, אם טימישוארה רצינית בעניין הגדלת התיירות הנכנסת, עליה להשקיע כספים רבים במירוק ושיפוץ העיר.

יש לעיר פוטינציאל עצום, עם מבנים שייראו נפלא עם שיפוץ וצבע. משימה שתיארך, כך נראה, 10 שנים, אולי פחות.

עד שזה יקרה, אני ממליצה לבקר בעיר רק אם אתם כבר בטיול ארוך ברומניה, ועוברים בסביבה. אם זה המצב, היכנסו לעיר, התחילו בכיכר אונירי, טיילו דרך כיכר ליברטי וכיכר ויקטורי, עד לקתדרלה האורתודוקסית.

אם אתם אוהבי וינטג' ויש לכם עוד מעט זמן, קיפצו לבקר במוזיאון הצרכנות הקומוניסטי.

כל כך שמחתי לחזור הביתה, לשכונה בה אני גרה. לפתע היא נראתה לי מטופחת ונעימה לעין, עד שהבטחתי לעצמי לעולם לא לקטר על השעמום הארכיטקטוני בשכונה, או בישראל בכלל. טוב, לפחות, עד הטיול הבא…

לפעמים צריך לנסות ולראות מבעד לאפרוריות של העיר. הנה, ינינה זסלבסקי עושה זאת בביקור בבוקרשט.

רוצים לטייל ברומניה בחורף? תראו כמה יפים נראים הכפרים הרומנים מבעד לעדשת המצלמה של ינינה זסלבסקי!

אם אתם טסים לטימישוארה ורוצים לצאת מחוץ לעיר, אתם מוזמנים לטיול של שיר ים פסקה עוזרי במערב רומניה, ולטיול בן 10 ימים שערכו נופר רונן ובעלה ברחבי רומניה.

ואם אתם שומרי שבת וכשרות עדי וייץ ריכזה עבורכם שלל המלצות למקומות לינה ומסעדות כשרות ברחבי רומניה.

הבלוג מסביב לעולם מעניק לכם מידע מפורט על מסלולי טיול ובילוי בטימישוארה.

 

נהניתם? תנו לנו לייק! ושימו לב להגרלת המתנות למנויים בלבד. בקרוב..