טרוולסט

כ-16 שנים אני נוסעת על קו מרכז-עמק המעיינות ורק בפסח האחרון, סוף סוף, החלטתי להכריח את משפחתי לבקר בכמה מאתרי התיירות לאורך המסלול.

יש לי הרבה תירוצים למה זה קרה רק עכשיו. התירוץ העיקרי הוא שנסיעה ארוכה עם שלושה תינוקות/פעוטות היא כיף קטן מאוד. כשנסענו לקיבוץ אשדות יעקב איחוד, שם נולד בעלי, המטרה היתה לעבור את הנסיעה בשלום, ולנסות להרוויח כמה שעות שינה בקיבוץ, כשחמותי עם הילדים. אלה היו מסעות הישרדות, לא טיולים.

אבל הילדים גדלו, כבר נסענו איתם פעמיים לחו"ל, ולאחר שניסיתי לשכנע את כולם לטייל בעמק המעיינות, שכנעתי גם את עצמי. וכך הפכנו את ביתה של חמותי לצימר, והזמנו את עצמנו לשני לילות.

יצאנו לטייל עם בני משפחת ארד, שעשו את כל הדרך מנתניה, ואיכשהו הצליחו להגיע לפנינו לתחילת המסלול: "גן גורו". כן, זה עוד "כישרון" משפחתי שלנו. לצאת מאוחר לטיולים.

ב"גן גורו" שבקיבוץ ניר דוד, ביקרנו לפני מספר שנים, כשהילדים היו עוד קטנים, כך שכלל לא הייתי בטוחה שהאתר עדיין מתאים לגילאי 12. הסיבה העיקרית לביקור – מתחם הדינוזאורים שנפתח לאחרונה בגן, משחקי המחשב שלבשו צורה אמיתית, אבל גם סקרנות: האם הילדים עדיין יוכלו ליהנות מהחיות האוסטרליות החביבות המסתובבות בגן?

אז התשובה היא כן. בערך.

לאחר שיטוט במבוך הדינוזאורים, עברנו דרך המשחקים האתגריים שפוזרו בגן, היישר אל עבר איזור המחיה של הקנגורואים.

הנהלת הגן הציבה מכונות האכלה ברחבי הפארק, כך שתמורת שקל אחד אתם מקבלים מנת האכלה לקנגורו. מגיע צל"ש להנהלה על התבונה לצייד את עובדי הפארק בכסף קטן. כך לא צריך לרוץ לדוכני האוכל לפרוט. קוראים לאחד העובדים, מושיטים שטר, ומיד מוציאים אוכל.

לפי כמות המאכילים נראה שעובדי הפארק כלל לא צריכים להאכיל את הקנגורואים. הילדים מאוד אהבו ללטף ולהאכיל את הקנגורואים, ואפילו להצטלם איתם.

שאר החיות פחות הלהיבו אותם, אם כי הם נהנו גם מפינת הליטוף. טוב, העיזים המסתובבות שם ממש מתוקות.

למרות האיחור שלנו, היינו נחושים לעמוד בשאר הלו"ז המתוכנן, וסיימנו את הביקור לאחר כשעה וחצי.

התחנה הבאה היתה חוויית נהריים בגשר.

התאספנו בחדר האוכל של גשר הישנה כדי לצפות בסרטון מרשים. אני ממליצה לכם בחום לא לוותר על אף אחת מהפעילויות במתחם. בעזרת הסרטון למדנו על הנחישות של המתיישבים הראשונים באיזור מראשית המאה הקודמת, ועל אומץ ליבם בקרבות גשר במלחמת העצמאות. באפריל 1948 היו אנשי גשר הראשונים שהתמודדו בפני התקפה של צבא הלגיון הערבי הירדני, וחודש לאחר מכן עמדו במוקד הפלישה העיראקית.

מול חצר גשר, מעבר לגבול, ניצבים שרידיה של תחנת הכח של פנחס רוטנברג הידוע כ"הזקן מנהריים". אבל לפני שנעבור את הגבול, נכנסנו לצפות במיצג מפעל החשמל של רוטנברג. מכיוון שלא ניתן לבקר באתר התחנה שמעבר לגבול, נבנה במקום דגם מרשים.

רוטנברג היה שילוב מרתק של יזם ואיש חלום. הוא היה מהנדס שעלה מרוסיה בשנות ה-20 של המאה שעברה עם חזון: שליטה על מקורות המים והפקת חשמל כמקור אנרגיה. תוכניתו להקים תחנת כח הידרואלקטרית בעמק הירדן נתקלה בלא מעט ספקות, אבל כאשר הבין הברון רוטשילד שהתחנה תסייע בקביעת גבולותיה העתידיים של מדינת ישראל, הוא נרתם למשימה.

המיצג מדגים את מערכות הסכרים, הגשרים והטורבינות שהרכיבו את מפעל החשמל, ואנו יצאנו ממנו נפעמים ונרגשים לנוכח היכולת להגשים מטרה כה מורכבת בתקופה כל כך סבוכה. מומלץ בחום!

לאחר המיצג ביקרנו במוזיאון הקרבות, השוכן במקלט תת קרקעי, אשר היווה את לב היישוב בזמן מלחמת העצמאות.

תוכלו למצוא שם תצוגה של מסמכים וכלי נשק, וללמוד איך התנהלו שם החיים החצי-אזרחיים מתחת לקרקע, מה היה גורל הילדים, המרפאה והמטבח.

ב-14:00 יצאנו אל החלק המרגש של הביקור: מעבר הגבול. ליתר דיוק, מצפור שלושת הגשרים. המצפור צופה אל שלושת הגשרים ההיסטוריים על שפת הירדן, וכן אל עבר הירדן המזרחי ותחנת הכח בנהריים. אגב, מעבר הגבול מתואם עם הצבא, ומלווה במדריך.

המדריך סיפר לנו את סיפורם של הגשרים, של חאן השיירות הקדום מהמאה ה-14 הסמוך, ושל המצפור לזכרה של אסתר ארדיטי, חובשת חיל האוויר, שעל סיפור גבורתה הוענק לה עיטור מופת.

הביקור בגשר הוכתר כ"ביקור חובה" בעמק המעיינות, רק הצטערנו שלא יכולנו למצוא ארוחת צהריים קרובה. הסתפקנו בגלידות, ומיהרנו למוזיאון בית הרופא במנחמיה.

 

מלכה לב המדריכה קיבלה את פנינו במוזיאון בית הרופא, ושמענו ממנה סיפורים רבים ומרתקים על תחילת היישוב. לחשוב מה היה קורה אילו אנשי ארגון יק"א היו מגיעים לבחור את המקום בקיץ, ולא בחורף. מאוד ייתכן שהחום הכבד, בו היו נתקלים, היה מרתיע אותם, ומנחמיה לא היתה קיימת. הרבה פעמים הכל עניין של מזג אוויר, לא?

המושבה מנחמיה נוסדה ב-1901 והיא קרויה על שמו של מנחם סמואל, אביו של הנציב העליון, הרברט סמואל. היא היתה היישוב היהודי הראשון בעמק הירדן. תחילה הגיעו חמש משפחות ולאחר מכן עוד 16 איכרים מהמושבות.

בתי המגורים שנבנו דמו מאוד לבתי המגורים במושבות הטמפלרים בארץ, כאשר המרצפות והרעפים הובאו ממרסיי שבצרפת.

מוזיאון בית הרופא שוכן במבנה בו התנהל בית המרקחת הראשון באיזור, עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. הרופא המקומי טיפל בכל תושבי הסביבה.

מה תמצאו באגף ההתיישבות של המוזיאון? הרבה חפצים, כלי עבודה ומידע על חיי האיכרים, דיורמה על סיפור המיילדת שהיתה מגיעה רכובה על סוס מיבנאל למנחמיה, ועוד.

אולי בגלל שדילגנו על ארוחת הצהריים, הילדים ביקשו לקצר את החלק ההיסטורי, ולהגיע לאגף הרפואה. מה מצאנו שם? תיעוד של השירות הרפואי, אשר ניתן באיזור הגליל בתחילת המאה ה-20, המחלות עימן התמודדו אז, ודרכי טיפול. הידעתם, למשל, שמחלה בשם גרענת מאוד הציקה אז לתושבים?

רופא השיניים הפרטי שלי בהחלט נחרד למראה צילום של מרפאת שיניים ניידת באיזור. אני מאוד אהבתי את הצילום הזה עם פוזות הכאב שעשו הילדים לכבוד המצלמה.

ראינו המון אמצעי טיפול ואביזרים כמו כוסות רוח, חוקנים ועוד. יצאנו משם אסירי תודה על הרפואה המתקדמת של ימינו, ומלאי הערצה לתושבים הנחושים, שעשו הכל להתגבר על כל הקשיים.

נפרדנו ממשפחת ארד, ומיהרנו ל"צימר" הפרטי שלנו באשדות כדי לאכול ולנוח לקראת הלהיט של היום: חוויית הפלמ"ח של מרכז סיור גלבוע.

לצערנו שתי הבנות החליטו שהן בילו מספיק בחום הכבד, והכריזו על מרד. מצאנו את עצמנו, שני הורים ובן, מול מדריכת פלמ"ח קשוחה, שקיבלה את פנינו בחניון נחל הקיבוצים.

היתושים ליד הנחל הבהירו לנו שהתרשלנו בהכנה לערב המיוחד. אבל לא ידענו אילו קשיים עוד מצפים לנו בהמשך.

במקום לתאר את כל מה שחווינו, אני מזמינה אתכם לצפות בסרטון שערכתי על ההרפתקה המדהימה.

ובכל זאת, כמה תמונות:

אם אתם מגיעים לאיזור עמק המעיינות אל תוותרו על חוויית הפלמ"ח. היא מאוד מהנה ומרגשת. אנחנו נהיננו מאוד, והבן בכלל התמוגג.

אני ממליצה לתכנן מראש את הטיול בעמק המעיינות לפי מועד חוויית הפלמ"ח. התקשרו לברר או לתאם את הפעילות, ולאחר מכן תכננו את הביקור ביתר האטרקציות באיזור.

הנה תוכנית הטיול שלנו לעמק המעיינות למשפחות חרוצות שיכולות לעמוד בזמנים. כאמור, אנחנו הצטרפנו לגן גורו באיחור של שעה:

9:30-11:30 – גן גורו

12:00-14:30 – חוויית נהריים בגשר

15:00-16:30 – מוזיאון בית הרופא

17:00 – ארוחה

19:00 – חוויית הפלמ"ח

תיהנו, ואל תשכחו לחזור ולשתף אותנו בחוויות שלכם!

נהניתם? תנו לנו לייק! ושימו לב להגרלת המתנות למנויים בלבד. בקרוב..